שם: נועם אונגר
תפקיד: מנהל חטיבת הכשרות לחילוץ חירום ועבודה בגובה בRescue One
רקע: שירות צבאי ביחידת 669, נסיון של שנים בעבודה בגובה ובהדרכה
אירוע החילוץ
האירוע התרחש בקיץ 2009 במהלך החודשים יולי - אוגוסט, עונת הטיולים בצפון הודו. בחור צעיר, משוחרר טרי מיחידה צבאית, יצא לטרק יומי, לבד.
השביל הלוך-חזור מסומן בשני הכיוונים וניתן גם לשוב בדרך אחרת לא מסומנת. הוא בחר בדרך השנייה, שביל יפהפה בין ההרים.
הוא יצא ביום גשום עם סנדלים, תיק קטן ואוהל למקרה הצורך. תכנן שהדרך תיקח לו 6 שעות וקבע להיפגש עם חברים בבית חב״ד, לאחר שיחזור.
משלא הגיע, החברים יצרו קשר עם חברת הראל בה היה מבוטח והטיפול עבר לצוות החילוץ של החברה - Rescue One.
המשימה
המשלחת הראשונה יצאה בסוף יולי בליווי אביו, חמישה ימים לאחר שנעלמו עקבותיו וחיפשה אותו במשך שלושה שבועות. החיפוש הראשון היה מהיר
ולא מסודר שכן הייתה תקווה שהוא עדיין בחיים ורצו למצוא אותו כמה שיותר מהר. לאחר מכן יצאו עוד 2 משלחות וגם בהן לא עלה זכר למקום הימצאו.
נועם: ״המשלחת בה אני לקחתי חלק הייתה הרביעית, כמעט שלושה חודשים לאחר האירוע״. כל משלחת פעלה במשך מספר שבועות עד לחילוף על ידי משלחת חדשה.
בשלב זה חיפשו רמזים. כל בקבוק, כל עצם שיכל לרמז על מקום הימצאו - נאסף. אחד מחברי המשלחת חיפש בכפרים, ארגן משאבים וניסה לדלות מידע מהאנשים מסביב.
חיפושים
במהלך החיפושים, הצוות לן בשטח במשך שבועיים וחצי. כבר היה סוף העונה ולכן התנאים נהיו קשים יותר ויותר.
״אני זוכר שבכל יום היה לנו פחות זמן לחפש״, החושך יורד בסביבות 17:00-18:00 ,השמיים הופכים מעוננים וקשה מאוד לסרוק.
בלילות ירד שלג, בבוקר קמים ומפשירים במשך שעה "הרגשנו איך סוגר עלינו מזג האוויר".
לפתע, לאחר ימים רבים של חיפושים, הגיעה ידיעה שמישהו ראה תייר מערבי באזור מסוים. הביאו את נותן העדות מהכפר לשטח, כדי לשחזר.
הוא הגיע לקראת סוף היום וכבר התחיל לרדת גשם. המקומי הוביל את צוות החיפוש למקום בו היו אבנים מסודרות באופן שמתאים לבניית מחסה.
נועם: "פתאום חושבים - האם פה הוא ישן?" במהלך החיפושים, מדי פעם, צצו קצות חוט היכולים לרמז על מקום הימצאו אך כולם הובילו בסופו של יום למבוי סתום.
נגמרה העונה, מזג האוויר הפך את החיפושים לבלתי אפשריים והמשלחת נאלצה לחזור לארץ.
כיצד למנוע
״לא לטייל לבד, היכרות עם השטח. הוא טייל באזור מאוד מתויר אך גם מסוכן. אם כבר מטיילים לבד, חשוב לעשות ניהול סיכונים. להכיר את האזור מעבר לטופוגרפיה
ולעדכן את החברים והמשפחה על המסלול המתוכנן. לתייר במדינה זרה קיים קושי גדול בהיכרות עם הטבע ובעיקר עם תנאי מזג האוויר, לכן ישנו פער משמעותי בין
מה שמטיילים לא מיומנים חושבים על מזג האוויר לבין מה שקורה בפועל. מטיילים חייבים להעניק כבוד לסביבה שמקיפה אותם ולא לטעות ולחשוב שהם בשליטה על הסביבה.
לא היה שום רמז לאן הוא הלך, הרמזים היחידים הגיעו מאנשים שראו אותו. קחו מדריך מקומי כשצריך, הסתובבו עם מכשיר לוויני. אתם לא יודעים מתי תחליקו או תפלו.״